רק לקשר בין הפרקים...חשבתי על כך...שדרך העבודה ברפואה אני מבין איך בקלות אפשר לעשות כך: לדון לכף זכות. זה פשוט. כי האמת היא...שכולם חולים. לאנשים יש כל כך  הרבה בעיות. בגוף, כאבים אי נוחיות...כל סבל שלא יהיה...שאדם סובל זה בהחלט מוריד את סף הסבלנות והסובלנות בחיים (יכולת לסבול כאב ולחץ ואת האחר ואת האדם עצמו...ואת החיים כולם.) סבל גורם לאדם לכעוס, להיות עצבני וממורמר. ואז יכול להיות שכמו הקש ששובר את גב הגמל, תגידו להם משהו קטן והם ''יצאו מהכלים'' ואתם רק הייתם שם, בבנק, בדואר, על הכביש, רק כ'טריגר' (כמו כפתור שמפעיל) לכעס, מרמור, עצבנות הטמונים בפנים. וכמובן ייסורי  הנפש- לא חסר לכל אחד ואחד מנה של כאבים בלב ומידות רעות, שנאה ואשמה עצמית, טראומות מהעבר... כל אלו מסתתרים בפנים, אצל אנשים...כמו שאומרים...כל אחד יש לו את ה 'פעקאלאך' (ממה שהבנתי זה 'חבילה' באידיש). אז אנו רואים ומבינים, דרך ההסתכלות הזאת, בעיניי רחמנות, שיש סיבות רבות למה לרחם על כל אדם: ולהבין (או לפחות לקבל בהבנה וחמלה) שהתפתחו אצלם עם הזמן מידות כאלה וכאלה...שנבעו בתמימותם ממחסומי הנפש...מחסומים לשמחה ולאהבה ההדדית! ועל סמך זה, אי אפשר לדון אף אחד.

ועוד דבר...תמיד לזכור, כי אם רואים מעשה שלא יעשה, אפשר להחשיב את המעשה כלא נעשה. לא על ידי האדם ההוא, שכוויכול 'עשה' את המעשה...ולמה? כי זה לא הם! זה לא העצם שלהם- זאת לא הנשמה הטהורה בתוכם שעושה מעשים שלא יעשו! זה הכיסוי- המסכה, הקליפות שהצטברו עליהם עם הזמן, וכיסו ואטמו את הנשמה הטהורה ולב הזהב שיש לכל אחד ואחד. זה יכול להתחיל עם הורים קשוחים, ולהמשיך עם שרשרת של טראומות וייסורים שעברו מלידה (או אפילו מלפני הלידה, כסברת השיטה של תרפיה רגשית שטראומות מתחילות עוד בעוברות) ועד עכשיו. אז כשאדם עושה משהו שלילי, כלפינו או בכלל, על מי אנו מסתכלים- על האדם או על הקליפות שבעל כורחו אטמו לו את הלב במשך הזמן?

המרצה בקורס תרפיה רגשית אמר מה שכולנו הפנמנו וכן הוכחנו להיות האמת: "הלימוד של תרפיה רגשית עוזר מאוד להבין את נפש האדם..או לפחות לדעת שאי אפשר להבין את האחר..ולא לדון אותם..כי באמת יש כל כך הרבה מחסומים וטראומות שעוברים בחיים...ואיך אפשר לדעת איך אדם הגיע למה שהגיע...מרוב האכזבות, ודחיות, ופגיעות ואשמות ומשיכות מוטבעות..."

''וזה בכלל רק בגלגול הזה. מה עם מגלגולים שעברו?'' אמר המקובל שישב לידי בקורס התרפיה הרגשית שבו השתתפנו שנינו לפני כמה שנים. הוא היה עטוף בגלימות. אדם די מבוגר. לא דיבר הרבה. אבל כשהוא כן פתח את פיו, חכמה נפלאה ומהדהדת עולמות זרמה בצורה הרמונית וחודרת. "ביהדות אנחנו מאמינים בגלגולים. זה לא מושג של המזרח לידיעתכם. לא רק שאנחנו מאמינים אלא עניין זה כרוך בתפיסה של היהדות על המציאות. הקבלה נקראת חכמת האמת, ידע שהועבר ממשה רבינו, והתגלה והתפרסם על ידי רבי שמעון בר יוחאי לפני כ 1700 שנה (אחרי חורבן בית המקדש השני) שכלל ידע רב תחומי על מציאות העולם, בריאתו, קיומו ופעילותו הגשמית (לדוגמא מסביר רבי שמעון שהעולם הוא כדור, טבעי בני אדם ברחבי העולם וכו') והרוחנית (הסבר על הנשמות, טבעם, מציאותם הכולל גלגולם, רובדי העולם הבא וסודות רבים אין ספור.) אז זאת המציאות, זאת האמת לאימתה: שככה העולם מתנהל, שיש נשמות שמתגלגלות מגוף לגוף.

ישבנו והקשבנו ברתק. המקובל המשיך. דיבוריו היו כמו אש להבה, זרם של אנרגיה מלטפת מילולית.

דרך אגב זה ידוע, לפי המקובלים הראשיים של הדורות הקודמים, שבדורות האלו כל הנשמות שנמצאות בגוף הם כבר מגולגלות, ואומרים שהם (אנחנו) אותם הנשמות של דור המדבר. כולנו היינו ביציאת מצרים ובמתן תורה. זוכרים?

אז עכשיו אנחנו נשמות של יהודים מגולגלים בגוף עם שם יהודי ומהות יהודית, אבל הארי ז"ל (רבי יצחק לוריה, צדיק מקובל אלוקי שחי בצפת בערך לפני 500 שנה, וגילה סודות רבות של הקבלה) וגדולים האחרים מסבירים: שנשמות יכולות להמשיך להתגלגל מגלגול לגלגול גם בצומח! באוכלים, בחיות, וגם בדומם. אז אנשים אוגרים כל כך הרבה בעיות וטראומות בדרך, שאי אפשר לדעת מה עבר עליהם, איך אתם חושבים הייתם מרגישים בגלגול הזה אם בגלגול שעבר הייתם בקבוק חלב שמשהו הפיל מכתפו וניפץ על הקרקע? פחדנים, רגישים, שבורים. ומה אם הייתם איזה אבן שנרכו עליה עם נעליים מלאות בוץ?! אולי הייתם נגעלים מלכלול וסובלים מכפייתיות? ויותר פרקטי ומציאותי, מה אם הייתם אשה שנאנסה? היה לכם קשה לצור קשר עם גברים, קשה לבטוח. ויש דוגמא מציאותית ועכשוית, שנדבר עליה במהשך - הומוסקסואליות. יש המוני דוגמאות וכל אחד יתבומן לעצמו בזמן הפנוי.

ובכלל חז"ל מסבירים "אין אדם חוטא אלא נכנסה בו רוח שטות" ובכן חכמי הקבלה מסבירים את כל עניין המידות 'רעות' המוטבעים בנו. העניין הוא שהרע שבאדם, היא אנרגיה שנשלחת ישירות מהשם, דרך השתלשלותה מה'צד האחר,' ונכנסת אל לב האדם מעולמות עליונים שהתוהו שמה מתורגם למידות של האדם, 'אנרגיות' כביכול ,רגשות, תאוות (משיכות 'לא רצויות') וזאת דוקא על מנת שהאדם יתגבר, יבחר בטוב, ועל ידי זה יזכה להפוך חלקת חושך בלבו של האדם הפרטי לאור. וכך אדם אחד עושה, וזה מתקן עולם ומלואו, על פי מאמר חז''ל ''אדם עולם קטן.'' וכך עוד חלקה ועוד חלקה, אדם הופך משדה קוצים לשדה פרחים פורחים לתפארת...וכך כל העולם נתקן, וכל 'העולמות העליונים נתתקנים,' וזה מה שחכמי הקבלה מסבירים הוא הסוד מאחרי כל מידה ומשיכה 'רעה', והמרחאות הם בדיוק בגלל סיבה זו- שהם לא מידות רעות, אלה מידות שניתנות במתנה לנו, בני אדם, על מנת להשתמש בהם להתעלות, ולעלות את כל העולם איתנו. המידות האלו כשהם בתוקף ה'רע' שלהם, יוצרות 'קליפות' המסתירות את הטוב שבאדם, וגורמות לו גלות רוחנית, על ידי החרקתו מה'טוב האמיתי' שזה גילוי האור והאהבה האין סופית של הבורא ושל עצמו. על ידי הפיכת החושך לאור, ושבירת הקליפות האלו, אדם מגלה את הפרח הנפלא המלבלב בתוך ליבו ונשמתו. מה שנקרא בעולם המערבי/מזרחי ''הארה''-

Enlightenment

וזה לא עבודה קלה להגביר את הטוב על הרע ולא להיכנע להתנהג לפי הרע, שהורגלנו כל חיינו, אחד פחות ואחד יותר. המודעות היא חשובה. איך אפשר לצפות מבני אדם להשתנות אם הם לא יודעים שלזה הם נבראו, והם ממשיכים בטלם של הרגלם ה'רעים' כל ימי חייהם במחשבה טועה ש''ככה הם''. איך אפשר להאשים אותם, אם הם לא יודעים. תגיד לי ''אי ידיעה אינה פוטרת?'' אני אענה לך: על החוסר ידיעה דוקא אני אדון לכ, זכות! החוסר ידיעה הינה הגורם! בכל אופן, המסכנה היוצאת מכל הדיון הזה, הוא שכשדנים צריך להתחבר ולהסתכל רק על הטוב שבאדם, ולדון עם עיניים של חמלה ורחמנות. הבננו? טוב, אמרנו מספיק בעניין.

רק עוד דבר אחד...טוב לא משנה. טוב אולי דוקא כן נדבר על זה בהקדם אם ירצה האל, כי זה מושג מאוד חשוב לנו בני אדם, וחובה לחיים...וכמה שיותר נפנים אותו, יותר נצליח להזדכך בחיינו...ולהבין את הרמזים שנשלחים לנו משמיים...ולהתקדם בתיקונינו. רק תזכירו לי לחזור ל''מושג המראה'' נקרא לזה. מראה מראה מולי תמיד...מי הוא המולשם מכל  !?

MIRROR MIRROR ON THE WALL

WHO IS THE MOST PERFECT ONE OF ALL

טוב: מספיק להיום. באו נחזור לאהבה.