Chapter 4 - Going Up!
Click to View Original Documentפרק ד' - עולים מעלה
כידוע הסיפור על הצדיק הקדוש, אב החסידות, 'הבעל שם טוב', שהיה ידוע לעשות 'קפיצות דרך' עם המרכבה שלו...
רבי ישראל הבעל שם טוב, אב החסידות, חי באוקראינה לפני כ 300 שנה. הצדיק הצנוע התפרסם לקראת סוף ימיו, והיה ידוע כאוהב כל יהודי כנפשו, ובנוסף לגאונותו בתורה ומסירות נפשו בתפילות לילות שלמים ביערות, לבטל גזרות שהגויים הרשעים הטילו על עם ישראל במקומות שונים בזמנו, בנוסף לכל זה, הבעל שם טוב היה ידוע להוכיח את הרבנים של דורו (ומסר לקח לכל הדורות) שלא לדון או לזלזל באף יהודי כי כל יהודי הוא יהלום, וכל יהודי הוא נשמה יקרה שנחצבה מכסא הכבוד של הקדוש ברוך הוא ולכל נשמה יש תיקון מיוחד עבורה ורק צדיקים יחידים בכל דור יודעים את הסודות האלו ומסוגלים לתקן את הנשמות. הוא זכה למעלות נפלאות בעבודת השם. ידוע שהיו לו עליות נשמה רבות וראה את העליונים, השתתף בבית דין של מעלה בעוד הוא היה בחיים, ועשה ניסים רבים להושיע אנשים בכל מני ישועות. ספרים רבים קיימים על הבעל שם טוב הקדוש - תחפשו אם אתם מעוניינים- מאוד מומלץ, וקריאת סיפוריו ידועה כסגולה לעשירות!
בכל אופן, כמפורסם בכל החסידויות, הבעל שם טוב הקדוש עלה פעם להיכל של משיח. שם שאל את משיח 'מתי אתה בא מר?' – וענה לו משיח: 'משיפוצו מעיינותיך חוצה' – כלומר- כשיפוצו מעיינות החסידות וכל העם ידע את החסידות, שזה בעצם העניינים שאנחנו מדברים עליהם פה בספר- על האור והקדושה שהתורה מביאה לנו ולעולם...על החשיבות להסתכל על כל יהודי כיהלום, כנשמה טהורה שכמו שרבי נחמן מסביר, לא שייך לנשמה של יהודי טעם חטא. רק ש..כמו שאמרנו...מה לעשות שהשאור שבעיסה מעכב...אז מי שרוצה לעלות על העגלה לגאולה, שמתעופפת במהירות לאין סוף אור...יעלה ויהיה חלק מאלו הזוכים לסוף הטוב שמבושר על ידי הנביאים הקדושים, שמגיע אלינו בגאולה השלמה בקרוב ממש.
שאל הנער המעוגל עם העגיל: איך עולים על העגלה?
זה היה בערב אחד מיוחד בחורף...לאחר ביקורי בית בכל העיר...הייתי סחוט כמו סמרטוט. יצאתי מהביקור בית האחרון...רוצים לעדת מה זה היה? סתם כאבי גרון וצינון...כנראה 'וירוס' כמו כמעט תמיד...נתתי את העצות הפשוטות אך המועילות לחיזוק המערכת החיסונית ונפרדנו לשלום. זה היה בשכונות הקסומות של בית הכרם, מוקף ביערות אדירים..יער ירושלים. הלילה היה קריר, ערפף נע בזריזות מעל פסגות העצים והייתה אוירה של חשמל באויר...משהו מיוחד. אמבלונס של מד''א חנה מחוץ למיקום של בית. הם גם סיימו משמרת.
''החברה הולכים לעשות קומזיץ כאן ביער: הדוקטור רוצה להצטרף אלינו?" שאל האחראי משמרת שהכרתי כבר כמה פעמים מביקורים משולבים.
ואז היינו כולנו יחד שם בקומזיץ, שני רופאים, ושני נערים, אחד פרמדיק מנוסה והשני, נער מתנדב. בעוד אנחנו מתחממים בפני האש המפנקת של המדורה, הזכרתי את העניין הזה של לעלות על העגלה של הגאולה.
ואז זה היה ששאל הנער המעוגל על העגיל איך עולים על העגלה, כלומר הנער היה שמנמן (רק שמשחק המילים עובד יותר טוב עם התואר 'מעוגל')...
אז נתפח פי ובסיוע גדול משמיים, כמו שפי ממש דיקלם מאמר שכתבי בעודי באורות התשובה של ימי הישיבה והגילוי האלוקי האדיר שהושפע עלי מלמעלה...ואמרתי לו את מאמר הגאולה, שקראתי בשם 'הפיתרון הסופי האמיתי' שמסביר את תולדות עם ישראל 'מתחילת' התהליך, עד הגאולה, שאשמח לשתף איתכם ברשותכם....
בהחלט
חלק גדול של הכנה לגאולה (שנראה
ומרגיש לי ממש נכון וכן שמעתי דעות דומות
מחז"ל)
שהגאולה
תהיה גאולת
הנפש
והנשמה כי הגוף יהיה מזוכך ויהיה אריכות
ימים ובריאות בע"ה,
כמו
שחולה אחד יקר (סליחה...מבריא
אחד יקר)
ענה
לי כשאמרתי לו 'השם
יעזור':
''צריכים
לעזור להשם.
אנחנו
קלקלנו כל כך את עצמנו והעולם,
הגיע
הזמן שאנחנו נעזור להשם.''
הוא
אמר בתוקפנות כזאת...ובצדק.
באמת
יש הרבה שכל אחד יכול לעשות,
והעיקר
להתחבר לפנימיות,
לנשמה,
לקחת
זמן...להתבונן
על דרך החיים,
לשאול
שאלות....האם
אני יכול לשפר את הדרך בה אני הולך?
האם
יש דברים שאני יכול לצמוח בהם יותר?
איך
אני יכול לצמוח יותר?
איך
אני יכול להתרכז יותר על הדברים החשובים
באמת?
איך
אני יכול לגלות יותר את ה'עצמי'
האמיתי?
איך
אני יכול לטפח יותר את הנשמה?
ואני
לא מדבר על דתי או לא דתי...זה
דבר נפלא לכל אחד.
מה
הכל ברור?
בכלל
לא.
מי
אומר לנו שאנחנו בדרך הנכונה?
מי
אומר:
אולי
זה עצת הנחש?
הכל
מובן מאליו?
לכן
רבי נחנן הדגיש
כל כך את חשיבות ההתבודות,
המנהג
הנפלא והחשוב הזה של לצאת למקום שקט,
לדשה,
לשפת
הים,
ליער...לבד,
להתבונן
על החיים.
ואפשר
גם בפארק ליד הבית.
לא
צריך כל הזמן להתעסק במשהו,
לא
צריך כל הזמן לדבר בטלפון,
או
לראות טלויזיה,
או
או או...תקחו
קצת זמן לעצמכם,
לטפח
את הנשמה.
מקבלים
תשובות.
מקבלים
הארות,
והדרכה...ישר
מבורא עולם.
אני
יכול להעיד לכם על עצמי...והמונים
כמוני יעידו...שזה
עובד.
אז
יעלה...גבירותי
ורבותי...תנסו
את זה!
אתם
תודו לי...זה
גאולת הנשמה...
ומוסיקה
טובה גם עוזרת...
טוב...באו
נשאיר את הפילוסופיה בצד...חזרה
לטיפול....
ליטפתי את הגבות של המטופל הקשיש עם שמן לבנדר משובח מאוד ואת המצח המקומט (מרוב דאגות וכאבים.) אוי! הנשמה שלי יוצאת בשבילו. האנשים האלה, הזקנים היקרים האלה הם והנכדים שלהם- הילדים של היום שגם סובלים כל כך- השם ישמור. הם הכי מרגישים את הלחץ של העולם, של המלחמה, האנרגיה השלילית והמטורפת 'באוויר' ובנפש, הסבל והכעס והשנאה, והצעירים יותר שבויים על ידי התאוות והשקר של העולם הזה, של האשליה המציגה את המראה החיצוני כאליל שעובדים רובנו בימים אלו. יש הרבה אתגרים בדור הזה, 'דור המעליות' שצריכים מעליות לעלות קומה אחת, 'דור מיקרוגל' שצריכים שהכל יהיה מוכן עכשיו, דור הפינוקים, שצריכים לנגב את הישבן עם נייר רך עם לבבות מצוירות עליו...
ואם
כבר מדברים על 'פינוקים'
– הגענו
לעוד עניין בריאות שרציתי לנגוע בו.
יש
בעיה חמורה בדורנו.
ילדי
הדור היקרים מתמכרים בגיל צעיר מאוד
למאכלים מזיקים,
לסוכר
בכמויות מטורפות,
הורים
אוהבים מרוב אהבתם ורצונם שהחיים של ילדם
יהיו מתוקים,
מאכילים
את התינוקות שלהם מעדנים מעושרים בסוכר-
בערך
2
עד
5
כפיות
סוכר במעדן מתוק לתינוק בן שנה או שנתיים
עם לבלב קטנטן בגודל קצה הזרת :
טירוף!!!
איזה
לחץ על הלבלב וכל מערכות הגוף.
והם
לא מודעים לזה כלל!
הנה
אזהרה וקריאה -
לדעת
ולהפיץ:
"
אנא,
הורים
יקרים,
לא
להאכיל ילדים ותינוקות אוכלים עם סוכר
בכמויות רבות,
צריך
לדלל
כל מעדן וכל שתייה מתוקה (כולל
מיצים)
1/5 – כלומר
לכל חלק אחד של המוצר המתוק-
חמש
חלקים מוצר לא מתוק!
(אם
זה מעדן אז לדלל עם לבן,
אם
זה מיץ לדלל עם מים.
זה
חשוב מאוד למערכת של הילדים שלנו!"
הסוכר
הגבוהה מזיק לגוף בכל מני בחינות.
וגוזל
מהם את החיים!
גם
הפיזית וגם הרוחנית.
למה
הרוחנית?
כי
ההתמכרות לסוכר גורמת לילדים להיות תלויים
בסוכר לשמחתם,
ולכן,
כשמסרבים
לתת להם משהו מתוק כשהם דורשים זאת,
הם
הופכים את כל העולם ומצב רוחם,
כמו
שאומרים-
הוא
''על
הפנים!'' לכן
אני מעודד את כולם לקחת את העניין ברצינות,
ולקרוא
בעיון את הקטע המדבר על סוכר בספרי 'הבריאות
שלי' למען
תינצלו ממגפה מסוכנת זו.
סיימתי את הטיפול אצל האדון הזקן היקר אחרי שהוא הראה לי את קופסת הכדורים (התרופות) שלו שמסודרים על פי ימי השבוע. או או. עוד אחד עם בערך 15 כדורים ביום.
הקופסה היתה מלאה עד הפקק, עם כמה כדורים 4 פעמים ביום. מה אפשר לעשות? עוד נגלה לכם ב"ה בעתיד הקרוב. לעכשיו אפשר לעשות השתדלות ממה שייעצנו לכם עד עתה. נתתי לו כמה עצות טובות ואת תוכנית הבריאות האישית שלו, ונפרדנו לשלום. תוכנית הבריאות 'שלי' לאנשים עבור הורדת משקל וכולסטרול זכתה להצלחה רבה. כמובן בסייעתא דשמייא וגם ובעיקר בעזרת המטופל עצמו. אין גלולת קסמים לעניין זה. אך עם השתתפות עצמית וסבלנות אנשים ירדו מתרופות ושפרו מאוד את בריאותם.
תתרשמו בעצמכם:
הודה
לי האדון מאוד על התוכנית.
הלא
דבר.
גרטיס
(בחינם
באיזה שפה אירופאית שאני כבר לא זוכר איזו
היא מרוב הבלבולציה שהייתה לי בטיול
באירופה בזמן הדוגמנות.
לא
יודע אם
סיפרתי לכם את זה...אבל
פעם הייתי דוגמן.
לא
צמרת עדיין אבל בדרך – והבטיחו לי דברים
'גדולים'...כמובן
מהכוחות האפלים של העולם...המנסים
למשוך אותנו למקומות החשוכים,
להתרחק
מייעודינו וקדושתינו,
ולבגוד
בנפשינו הטהורה.
וכבר
אמרתי כל מה שצריך להגיד בכתבות
שהתראיינתי...תעיינו
בהנאה..
חזרה לאקשיין:
יצאתי
החוצה.
הרוח
נשבה בעדינות ורשרשה את ענפי העצים בצדי
השביל.
חשבתי
על החכם והתם,
הסיפור
של רבנו נחמן שהזכיר לי מאוד את המאבק
ביני לבין עצמי.
וכך
של כל בני אדם.
סיפור
נפלא זה מהווה בדייקנות פליאית את הכוחות
הנלחמים בתוך האדם.
בין
הצד הכפייתי שבנו,
שחייב
לחשב כל דבר בחיים,
חייב
לדעת את העתיד,
חייב
עובדות.
חייב
להגיע ליעד כבר...חייב
לחוות הצלחה כדי להיות מאושר,
חייב
פידבק חיובי ומחמאות כדי לשרוד.
זה
החכם.
והתם...כמו
שרבינו מדגיש:
לא
שהוא היה טיפש,
אלא
היה איש פשוט וצנוע.
זורם
עם החיים,
לא
צריך עובדות.
מאמין
ובוטח בהשגחה,
ומאושר
עם הפת לחם ומים שלו ועם הבגד האחד שהיה
לו שקרא לו בכל מני שמות של בגדים בכל מני
מצבים.
תרקאו
את הסיפור הזה:
זה
חובה.
המשכתי
לקרא לאור הירח...
הירח
זרח בשמיים מעוננות-
המראה
היה מדהים....צילמתי
עבורתכם.
מדהים,
נכון?
נזהרתי לאור ירח לא לצעוד על שיירה של נמלים חרוצות העובדים קשה באמצע הלילה לפני החורף, לאגור אוכל. איזו מסירות נפש בשביל המלכה. אני אוהב להתבונן על נמלים זאת סגולה לזריזות וחכמה. כבר משהייתי קטן אמא קנתה לי 'בית נמלים' עם כל מני חללים ומעברים..אני זוכר את זה עד היום. מאז אני אוהב להתבונן איך הם עובדות קשה ללא הפסקה...וכבר אמר שלמה המלך החכם מכל אדם אומר (משלי י):
"לך, עצל אל הנמלה, ראה דרכיה וחכם"
עד
כאן להיום...