באו נחזור לאהבה.

בעזרת השם הייתה לי זכות לכתוב סיפור ילדים קטן, ובגלל שהוא באמת מיועד גם 'לילדים גדולים', עלה ברצוני לשתף אתכם ולספר לכם אותו.

סיפור זה יצא ממש מלבי, במוזה של השפעה עליונה, בתקופה שהייתה ממש מתנה מהבורא, ובה הייתי מלא אהבה אין סופית לזולת, לבורא, לבריאה. אומרים שדברים שיוצאים מהלב נכנסים ללב, והנני מלא תקוה שסיפור האהבה הזה יכנס ללבכם. הסיפור נקרא "האוצר הכי יקר".

בבקשה, תהינו:

בס"ד

יום אחד שמע ילד על אוצר יקר

שנמצא במקום בין ים סוחף והר,

וצריך לעבור מעבר סוער בנהר...

ובחום העצום של שמש המדבר...

ולפעמים המסע הוא בשלגים ומאוד קר.

והחושך ביערות שלא רואים את הנסתר...

הילד שמע שהאוצר כל כך יקר,

שצריך לעבור על גשר כל כך צר...

אומרים שהאוצר יקר יותר מכסף רב...

אומרים שהוא יותר יקר מזהב

אומרים שהאוצר יקר יותר מיהלומים...

זה מה שכולם אומרים!!

על האוצר הזה כולם מדברים!!

אז הילד ישב על המיטה בחדרו,

ישב וחשב וחשב וחשב...

איך אפשר להשיג את האוצר הנפלא...

האוצר שפלא כמוהו עוד לא היה!!!

איך אפשר להשיג את האוצר שהוא עדיין לא מצא!

ואז פתאום הוא מצא את התשובה!!!

היא נדלקה לו במוח כמו מנורה!

לא צריך לא מדים, לא תרמיל, לא סירה, או אוניה...

לא נשר עליו צריך לעוף, ולא נעלי טיפוס,

ולא את קול הינשוף...הילד הבין שכל המסעות,

המדברות הימים והנהרות,הכול זה משל ורמזים נפלאים

הגשר וכל השאר... הכול להשיג בקרוב אפשר!!

כן באמת... האוצר הזה הוא כל כך קרוב!!

כי האוצר הזה הוא תלוי בדבר אחד וזה.......

לאהוב!!!

כי האוצר הזה הוא באמת...אהבה בלב...

האוצר בפנים האוצר האוהב...

כי האוצר הזה באמת יותר יקר מכסף, מיהלומים,

מזהב ומפנינים.

מגלים את האוצר הזה כש.....

אוהבים!!!

וכשמגלים את עונג השמחה,

לתת משלי וש"מה ששלי שלך..."

לעזור ולעשות חסד וצדקה,

לרצות ולעשות רק טובה,

להקשיב, לסלוח לחמול ולמחול לחבריך...

ומקיימים "ואהבת לרעך כמוך"

אז באמת מרגישים...

אהבה...

ובשביל זה אנחנו בכלל פה בחיים-

האהבה בלב...

נחמד? נכון? וזה אמת- תדעו לכם. אבל....אווווו... הכוחות הרעים החשוכים שנקראים בקבלה ה-סטרא אחרא - הצד 'האחר', הם מאוד חזקים ולפעמים מתנפלים בכפלי כפלים עלינו וגורמים לנו להתרחק מאהבה נפלאה זו, ומכל הדברים שדיברנו עליהם קודם, ומחשיכים את הלב האוהב...ומצפים אותו בקליפות ואיטומים נוראים...ואז צריך לעבוד לנפץ את הקליפות האלו, ולהתחנן לבורא עולם...''אנא בורא עולם...רחם עלי...תפתח לי את הלב לאהבה אמיתית, לאהוב את חיי, לאהוב את עצמי באמת, לאהוב אותך ואת הבריאה הנפלאה שבראת...אנא הסר ממני את כל הקליפות הנוראות האלו שמסתירים את האהבה האמיתית, הסר ממני את המחשבות רעות, והרגשות והמידות הרעות האלו, הסר ממני את השנאה, קנאה, תחרות, כעס, גאוה עצבות ויאוש..."כו', כל אחד יתחנן מליבו על חייו...כי ככל שהלב פתוח ואוהב, זה החיים וההפך זה מוות, גם אם 'חיים'. וצריך כל הזמן שיצלצלו לנו פעמונים בראש כמו שצלצלו הפעמונים של הכהן הגדול שלבש את המעיל עם הפעמונים והרימונים, לזכור שכל יהודי מלא מצות כרימון.

הכהן הגדול עבד בבית המקדש לכפר על כל עם ישראל, ובתחתית המעיל היו פעמונים ורימונים שהצלילים העדינים והנעימים שנוצרו מהקשתם זה בזה ניגנו באזני הכהן והשפיעו על מוחו ועל ליבו ליגרום לו לזכור ש 'כל יהודי מלא מצות כרימון.' ולדון כל אחד ואחד מישראל לכף זכות, לרחם עליהם ועל ידי זה להביא כפרה על עוונות העם השבויים באנרגיה הרעה שנכנסת בלא הזמנה לתוך ליבנו, השם יעזור ישמור ויציל.

לכן, לשינון ולסיכום: אם משהו עשה לנו משהו 'רע', לא רק שצריך לרחם ולחשוב דברים כמו 'מסכנים, הם שבויים במידות רעות, הם פשוט לא מבינים איך לעשות טוב, הם ככה וככה...' כל מידה רעה שלהם – לרחם עליהם שיש להם מידה רעה כזו, אלא יש עוד עבודה נפלאה- להסתכל על הטוב שבהם!!! לחשוב, 'אפילו שהם עשו כזה דבר רע, בטח הם עושים הרבה מעשים טובים...או כמו שרבי נחמן אומר- אפילו אם יש בהם דבר אחד שהוא טוב- על זה אני מסתכל ומגדיל אותו! ועל ידי שמסתכלים על הטוב וחושבים עליהם טוב, עצם המחשבה הזו תשנה אותם! ועוד- יש עוד עבודה- לקוות לטוב עבורם! לעולם לא לחשוב שלמשהו אין תקנה, שאין להם סיכוי להשתפר- להתהפך להיות בעלי מעשים טובים. למה לא אמרתי להיות 'טובים'- כי הם כבר טובים!!! כל יהודי הוא טוב במהותו- כמו שהסברנו שהנשמה היא טהורה- רק המעשה הרע שנגרם מהקליפות האוטמים את הנשמה הוא מה שנראה לעין- אז צריך לקוות, ולהתפלל עבורם, שהם יגלו את הטוב שבהם, ויעשו טוב במקום רע, לעצמם ולאחרים!

לכן צריך רק לרחם! וכתוב- 'כל המרחם על אחרים מרחמים עליו מהשמיים!' ולכן אם אנחנו רוצים רחמים משמים צריכים לרחם על אחרים. רוצים רחמים? אז באו נרחם, נסלח, נתפייס בקלות, ונקבל רק רחמים משמיים. אמן.

היהודי המאמין הזה שעשה מצוותיו והאמין באלוקים אחרי כל צרותיו שהיו לו בשואה, יהיה לו טוב מאוד ושכרו יהיה גדול ועצום עד אין סוף ששרד דבר כזה איום ועדיין נשאר מאמין. אף על פי שכמובן כמו שאמרנו הכל אכן לטובה, האירוע של השואה היה נורא איום. אפילו אם אכן המסכנה הנכונה היא, שלאחר השואה התאפשר לעם היהודי לשוב לארצו המובטחת לו מאז אבותינו אברהם יצחק ויעקב, לאחר כמעט 2000 שנות גלות, וכמו שכתוב בגמרא מסכת ברכות דף ה, ''שלוש מתנות טובות נתן הקב''ה לישראל והם לא נקנים אלא על ידי יסורים: ארץ ישראל היא אחת משלוש מתנות טובות אלו." ואפילו אם תסביר לי לפי הקבלה שהכל היה תיקון של חטא אדם הראשון, עדיין הנושא של השואה הוא רגיש מדי בשבילי, הרופא הצוציק, ומי אני לדבר עליו. רק אני יכול להביא את דברי הרב שהיה ושרד את השואה, ושאלו אותו "איפה היה השם בשואה?" והוא ענה "איפה לא היה השם!" – שאכן מי שהסתכל בעיניים של האמת, ולב פתוח, יודע שהכל מהשם והשם הוא רב חסד, אב הרחמן, והכל לטובה, מבין שהשואה היתה דווקא החסד של השם. כמו שאנחנו מסתכלים דרך החלון של חדר ניתוח ורואים את המנתח מרים את הסכין ומחדיר אותו לתוך גוף המטופל, על מנת לרפאותו, ואנו מזדעזעים ממראה זה וככל הנראה למי שלא יודע שאכן החדר הזה הוא לנתח ולרפאות והמנתח הוא המרפא, האדם המחזיק את הסכין והלכאורה גורם נזק, נראה כרוצח משוגע, אך באמת הוא מרפא את ה'קורבן' על שולחן הניתוח. כך גם בזמן השואה. מצב עוונות עם ישראל הגיע לשיאו, וכפי שכתוב בתורה, זמן ההיזדככות וההיטהרות הגיע, וכל אחד עם שכל בקודקודו שיסתכל בחומש ובנביאים יראה את האמת בעיניים. רק מה שנראה כעונש וכפי דברי המקובלים היה בפועל כעונש, היה גם הרפואה לרפאות את המכה של ההיתבוללות של עם ישראל בגלות המרה, ולהביא את עם ישראל הנע והנד בגלות ארוכה ומרה זו לארץ המובטחת. ומי אני הצוציק, להביע עוד מדעתי. כבר אמרתי מספיק שיבלעו אותי כל השמאלנים, אך אם כולנו רק ניקח פסק זמן קצר ונתבונן, נראה את האמת לאמיתה. ועל זה צריך לעמוד דום ולשתוק, ולקבל את היסורים מהאבא האוהב באהבה, לדפוק את החזה בחרטה ולשפר את דרכינו כעם וכבני אדם, וכבנים של אבות קדושים, ללכת בדרכי התורה הקדושה שמורה לנו את הדרך לאושר ולהצלחה בחיים כיחידים וכעם סגולה, בלי להבין ובלי לחקור...רק להאמין ולעשות, ואז יתגלה לכל אחד החפץ ללכת בדרכי האמת, עולם האמת, ואמיתות התורה, כמו שאמר דוד המלך בתהילים ''סוד ה' ליראיו'' דהינו, למי מתגלה האמת: למי שירא את השם, כלומר, מי שמאמין בהשם והולך בדרכו, רק אז מתגלאת לנו האמת: קודם מאמינים ועושים, ורק אז יודעים באמת שהכל אמת, ועבדו עלינו כל השנים שהיינו 'חילונים!' כמובן אין כזה דבר חילוני כי כל ישראל קודש הם...אך יש שמתנהג יותר בדרך הקודש ויש פחות..אבל כמו שהזכרנו, כל יהודי מלא מצוות כרימון. וכולנו הבנים של הקדוש ברוך הוא, כפי שכתוב בתורה הקדושה "בנים אתם לה' אלוקיכם..'' רק ש..מה לעשות..הגלות גרמה ש...כמו שכתוב עלינו בחז''ל (גמרא מסכת ברכות דף ג):

'אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם.' ואבא מחכה לנו... לך ולי, לכל אחד מאיתנו..לשוב אליו...לחבק אותו, והוא יחבק אותנו..כמו שכתוב (מלאכי ג)...

"למימי אבתיכם סרתם מחקי ולא שמרתם שובו אלי ואשובה אליכם אמר יהוה צבאות ואמרתם במה נשוב"

שובה אלי...הקדוש ברוך הוא אומר..תעשו את הצעד הראשון..ואשובה אליכם...אני אשוב אליכם...ובנוגע לסוף הפסוק, שאנחנו אומרים 'במה אשוב:' זה קצת נראה לי לשחק אותה ראש קטן, אם תסלחו לי. חסר הזדמנויות לעשות מצוות? חסר שיעורי תורה? לך תלמד יהודי יקר...! מה אתה רוצה לבלות את כל החיים שלך בשקר! רק תלמד ותראה שהכל נכון הכל אמת. ואז תודה לבורא עולם מעומק הלב...על שהוא שב אליך, כמו שהוא הבטיח...כמו שהוא שב אלי ואל מליוני בעלי שתובה שעשו צעדים קטנים לקראת הבורא...והוא הבטיח בעשרות מקומות בתנך שכל מי ששב אליו יקבל את המתנות הראויות...כמו שרשי אומר על במקומות שכתוב 'אני השם' לאחר ההבטחה בתורה, אני 'נאמן לשלם שכר.' אה...אולי אתם חושבים שלא מגיע לכם שכר? אולי אתם חושבים שאתם לא ראויים? סלחו לי אבל זה בולשיט גמור! אתם ואנחנו יהודים! בני אברהם יצחק ויעקב! בזכותם אנחנו קיבלנו את התורה...אנחנו זכינו...כמו שאמר רבי חנניה בן עקשיה

"רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות"

כך כל רגע שיהודי חי הוא מקיים מצוות ונהיה צוות עם הקדוש ברוך הוא. מהרגע שפותחים את העיניים, נועלים את הנעליים ימין קודם לשמאל..כל היום עושים את קצון הבורא..זה לא דבר פלאי? יש דבר יותר נפלא מזה? אכן אנחנו עם סגולה, ולמרות אני פעם הייתי אוכל למשהו שהיה אומר את זה את הראש כשמאלני לשעבר, או יותר כ'אדם הוליסטי עם גישה של שוויון עולמי' – כמובן עכשיו אני מכיר שתגובה זו הייתה מרוב בורות וחוסר הבנה של הביטוי 'עם סגולה.' עכשיו שאתם יודעים יותר מהרקע שלי, אתם יכולים לקרוא את המאמר שעלה בידי לכתוב על עם ישראל, עם סגולה, כהסבר לעמים, וכן לאלו מאיתנו, ככלי להתחבר יותר לשורשיהן ומסורתינו כיהודים. מאיפה זה התחיל, הסגולה? איך עם ישראל התפתח ומה העניין של הסגולה: הזכות והאחריות של עם ישראל!

אכן, המצוות הם האמצעי להתקשר אל הקדוש ברוך הוא, מלשון צוות, להיות חלק מהצוות, יחד איתו יתברך, כפי שהקבלה מסבירה, לקיים את העולם ולזכך את העולם מן הרע, והתורה היא ספר ההוראות להשיג מטרה זו. כמובן אלו דברים נשגבים מאוד שצריך שנים של לימוד קבלה להבינן, את פעולת לימוד התורה ועשיית המצוות...אך מי לנו יותר סמכות מהחכם מכל אדם, שמורה לנו מה שהמקובלים מסבירים בפרטי פרטים...שהתורה והמצוות נועדו להמשיך אור לעולם (משלי ו:כג):

"כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר"

אבל מה לעשות, כמו שאמרו חזל (גמרא ברכות יז:) 'השאור בשעיסה מעכב' כלומר, כמו שהשאור שבעיסה גורם לעיסה להחמיץ, כך היצר הרע גורם לנו להחמיץ את המטרה בחיים, ולחטוא... הרי מה זה חטא? מלשון להחטיא את המטרה...לבזבז את החיים בלעשות הפך ממה שנועדנו לעשות, שזה לקיים את התורה ומצוותיה. והשאר זה נקרא להחטיא את המטרה. אז מה לעשות שבדור הזה באמת השאור גבר עלינו מכל הכיוונים, והשכיחו מאיתנו את הציוניות האמיתי והאש בלב הבוערת לעשות את רצון אבינו שבשמיים, והחליפו לנו את זה באש שבוערת לכל הדברים הלא טובים? מה לעשות שטמאו את לבבנו בבית עבודה זרה, במקום מה שאמור לשכון שם: הבית מקדש פנימי...כמו שציירתי בציור התלוי במרפאתי...להזכיר לי תמיד מה צריך להשכון בתוך הלב...

לכן צריך עבודה תמידית לזכור את הציונות האימית, כמו שאמר הנביא ישעיהו (ב:ג):

"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"

מה זה 'ציון' ? עיר? אכן, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, וציון היא אכן ירושלים, אך זאת גם הרוח של ציון, הרוח והשלהבת של היהדות הנושבת וסוערת בתוך כל יהודי ומשתוקקת לשוב לבוראנו, אבינו מלכנו, שמחכה לנו..לכם ולי..

טוב. דיברנו מספיק. עכשיו חזרה לאקשיין...

אז, מחילה, אני פשוט חייב להתעכב על הנושא הזה... הנה האקשיין הכי חשוב בעולם...

הנ''ל הינו מה שאני קורא...'גלגל חיי האמת'. חיי היהודי צריכים להיות תמיד בתנועה, בין הרצון לפעולה...לשוב לאבא שבשמיים...ללמוד עוד על דרכיו, לעשות יותר מצוות ומעשים טובים, לכסוף להתקרב אליו באמת...ואז, כל אחד שחזר בתשובה יכול להגיד לכם..מרגישים את החיבוק! מרגישים את האמת, את הקדושה. אי אפשר לדמיין איך חיינו בלי שבת הקדושה! אי אפשר להביו איך היינו חיים בלי להניח תפילין, בלי להתפלל...ובאמת..האמת היא..שלא היינו כל כך חיים. חיים אבל לא חיים. כמו שאמר דוד המלך (שהרבה לא יודעים שבנוסף להיותו גיבור מלחמה וצדיק, היה גאון בתורה ובכל מקום הלכה הייתה כמותו!) ואומר דוד המלך בתהילים...'לא המתים יהללו י-ה', כלומר, מי שלא מהלל את הקדוש ברוך, הוא מבחינה מסויימת מת. ומי שטרם ביצע את השינוי המהותי והנפלא בחיים לשוב לאבא שבשמיים לא יודע שהוא באמת בבחינה מסויימת..מת חי..או חי מת...באיזו דרך שאתם רוצים להסתכל על זה..תלוי כנראה באחוזים של הקדושה שחודרת לחייו בכל מני דרכים אחוריות אפילו בלא ידיעתו או כוונתו...אך הוא לא יודע שהוא מבחינה מסויימת מת, והוא לא יודע מה הוא מפסיד. תגידו לי זה אפשרי שמי שלא יודע על דבר מסויים יכול לדעת מה הוא מפסיד? אי אפשר, כי שלא מנסים (ואני מדבר על באמת לנסות ולהתעמק לא על ה ''דתיים מלידה'' שאף פעם לא ניסו ובגיל הטיפש-עשרה החליטו לעזוב את דרך  החיים...וסיכום הדבר הוא כמו ששלמה המלך החכם מכל אדם מסביר לנו (משלי טז כה:)

 יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת.

ועל זה אמר החכם (משלי טז:):

 לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, וְעַל שְׂפָתָיו יֹסִיף לֶקַח.

כל החפץ בחיים יחקור ויעמיק בדרכי השם, וימצא חיים ברכה ושלום.

טוב באו נתקדם.

רגע...

רק נסגור את הפינה הזאת לגבי העניין שהכל לטובה...

אמר לי הניצול שואה...בלשונו...

"מי לנו להעיד על טבעו הרחמן של הבורא בהיותו סובל יסורים קשים כמו שדוד המלך שסבל כל כך בחייו מאויבים ואף מאנשי ביתו, ובנו התינוק נפטר, והיו לו את כל הצרות שבעולם, כולל חולאים רעים ורדיפות, דוד מלך ישראל, מלך האמונה, אמר על הקב"ה (תהילים קמה):

''טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו''

ואכן הרמב''ם אומר שישהודי שנהרג על קידוש השם (כלומר בגלל שהוא יהודי) נכנס ישר לגן עדן ללא משפט על מעשיו בחייו, והאמת היא שהמצב הרוחני של עם ישראל היה קטסטרופי בתקופה זו, ודוקא בגרמניה היה כל כך הרבה התבוללות, שהיא בעצמה כליה של עם ישראל, המאבדת נשמות בגלל נישואים מחוץ לעם ישראל, והכל כתוב בתורה והמעוניין באמת יעיין בלב פתוח בתורה וההשלכות של מעשה עבודה זרה זו של נישואין חוץ מעם ישראל, כמו שעיינתי אני הקטן בחזרתי בתשובה וגיליתי אחד לאחד שהכל אמת והכל כתוב. אבל חכמינו מסבירים שגם ב'קללות' שבתורה יש ברכות. ומהצרות יוצאים לרווחה. ואין מה לעשות, לפעמים הבנים צריכים את העונשים לחזור לשורה, אם זה לא עובד בדרך יפה..וכל אבא טוב יודע זאת היטב, שלפעמים העונש הוא הדבר שהכי עוזר לישר את הבן הסורר.

אז לבטח אכן כך האמת ומספיק עם האנוכיות והמרידה הזאת לחשוב דברים אחרים על הקדוש ברוך הוא. זה לא עזר לאף אחד. מי שרוצא לפרוק עול ימצא כל תירוץ, ואי אפשר לדון אף אחד כמובן. אך היושר קיים, ומי שלא רואה אותו זה בגלל שליבו מלא עקמומיות, ואם יתחיל לחפור ולהסיר את הקליפות האוטמות את ליבו ואת האהבה לבורא ולחיים שנתן לנו, ימצא שהטוב שמסתתר אצלו יפרח ויתמלא הודיה ועונג בחיים.

טוב שוב נחזור לחולה הקשיש שלנו...לא נקרא לו חולה, אני מעדיף לקרוא ל'מתרפא' שלנו, שהוא בתהליך הריפוי ולכן אנחנו נקרא לו 'מתרפא' – זה הרבה יותר מתאים. הכאבי גם שלו היה עז ומרתק, עקב פריצות הדיסק הכרוניות שמהם סבל שנים רבות, מרחתי על גבו בעיסוי העמוק את השמן המרפא המיוחד שהשם חנן אותי להרכיב מכל מני חומרי גלם טבעיים מרחבי העולם, רצינו לקרוא לו שמן הפלא אבל משרד הבריאות לא מרשה שמות כאלה מפלילים! זה ממש הרגיע אותו, ריכך את הרקמות והתחיל את הפעולה האנטי-דלקתית בדרך טבעית. בו בזמן הוא שתה שני כדורי מגנזיום. מגנזיום הינו קטיון שמצוי בעיקר בתוך תאי השריר והעצם. מולקולת מינרל המגנזיום נחוצה ביותר לתפקוד שרירי הגוף, ולהרפיתם. לכן תוספת מגנזיום היא מאוד שימושית וכרופא במרפאה של רפואה ראשונית יוצא לי להמלית אותו המון! מגנזיום יעיל להרפיית שרירים תפוסים ונשים הורות הסובלות מהתכווצויות שרירים מומלצות ליטול תוסף חיוני זה באופן קבוע. מגנזיום מרפא שרירים ולכן הוא יעיל בטיפול לכאבי ראש הנובעים ממקור שרירי, כמו שרירי קרקפת ושרירי רקות לחוצים, וכן לכאבי חזה הנובעים מלחצים (כמובן לאחר ששוללים כל מקור מסוכן כגון מקור לבבי וכו) וכן מגנזיום מומלץ במקרים של עצירות (לפי שמרפא שרירי מעיים) ומצאתי שגם לשלפוחית רגיזה מגנזיום מסוגל לעזור מאוד, וכן ללחץ דם גבוה, ידוע שהוא מסוגל לחולל שיפור משמעותי ולפעמים למנוע עליית מינון של תרופות אחרות או תוספת של תרופה כימית. הפופולריות של רכיב חשוב זה גודלת אך עדיין רופאים רבים לא מבינים את הכח ויעילות של המגנזיום. הרי הוסברתם.

עכשיו הגיע זמן לדיקור הסיני. המחטים נכנסו למקומות הרגישים לפעול את ישועות השם שהגיעה במקרה זה על ידי השליח הנאמן : הידע הנפלא של הרפואה הסינית העתיקה – TCM. (ראה הסבר על רפואה סינית בספר הבריאות שלי). אע''פ שה'מתרפא' המבוגר דרש בהתחלה זריקה של חומר אנטי דלקתי, לאחר עידוד לבחור בדרך היותר הוליסטית, הוא ראה שהכאבים מתמעתים כל רגע. לפעמים צריך יותר סבלנות, וההטבה מורגשת רק לאחר כמה טיפולים, אך במקרה זה באמת הייתה סעייתא דשמיא מיוחדת ולאחר הוצאת המחטים הוא ישר קם וניסה להזיז את הרגל והגב בכל מני תנועות לבדוק את יכולתו..והתפלא (וגם אני התפלאתי) לראות הטבה מוחלטת בזמן קצר.  

הוא ראה אור בין עיניו והרגיש ממש עונג בשרירים כשההתקבצויות והכאבים המקרינים לרגלו השתחררו. לדעתי כל אחד צריך תחזוק שבועי! כן! למה לא! פעם בשבוע או לפחות פעם בשבועיים. עיסוי טוב או טיפול דיקור. תטפלו בעצמכם. במיוחד מי שיש לו איזה מחלה או בעיות של לחצים שונים או כאבים. תשקיעו במה שחשוב- בריאות הנפש והגוף.

הרמב''ם אומר שמחלה שבאה היא הרבה יותר קשה לרפאות מאשר למנוע מחלה שטרם הופיעה. וכן ברפואה הסינית העתיקה, היה תחזוק קבוע על ידי בדיקה שגרתית לפי הלשון והדופק וכן עוד ממצאים, וטיפולים בהתאם לחוסר איזון מסוים שנמצא אצל המטופל. עד כדי כך היה התפקיד והאחריות של הרופא למנוע מחלות מלבא, שאם המלך היה חולה, הרופא של המלך היה מוצא להורג על רשלנותו. שמעתי הרבה פעמים שאנשים אומרים שאין להם כסף- אבל האמת היא- הכל תלוי בסדר עדיפויות. אם קונים ספות ב 15000 ומכוניות ב 100000 ומשתעבדים לכל החיים לבנקים אז בטח שיש חבל סביב הצוואר וקשה להשקיע בבריאות וכו' אבל אם עושים החלטות פרקטיות ונבונות אז יש! במיוחד עכשיו שרוב 'הקופות הבראה' (מה שקוראים קופות 'חולים') מציעים מחירים מאוד נמוכים לטיפולים ברפואה משלימה. ונדבר על זה שוב בקרוב, וכל המעוניין יעיין בתחומים השונים של רפואה משלימה לפי ההסברים בספר הבריאות שלי. בכל אופן אני רואה את ההתפשטות של הרפואה בימים אלו (גם בתחום הרפואה הקונבנציונלית וגם הרפואה הטבעית וההוליסטית) כחלק מתהליך הגאולה, שבאה ממש בקרוב, ולרוב הדעות כבר התחילה. שבה לכל אחד יהיה רק טוב ולבסוף..לאחר תקופה שכפי שהרמב''מ אומר לנו ''עולם כמנהגו נוהג,'' אחר כך...כבר לא יהיו עוד צרות. אפשר לדמיין את זה? חומר למחשבה...